עש"א 34256-02-13

תקציר

הערעור מערער על החלטת הממונה על רישום המקרקעין שאישרה את החלטת המפקח הבכיר על רישום המקרקעין. בפסק הדין נקבע כי על המערער, אשר רכש דירה, לפעול על פי ההליכים המפורטים בתקנות המקרקעין לתיקון צו רישום הבית המשותף שלו, אשר הכיל טעות הנוגעת למספור היחידות. המערערת טענה כי על רשויות רישום המקרקעין לתקן את הטעות בעצמן, שכן היא נבעה מרשלנותן בבדיקת התשריט שהוגש במהלך הליך הרישום. עם זאת, בית המשפט מצא כי החוק והתקנות אינם מקנים למפקח או למפקח סמכות לתקן צווי רישום מיוזמתם. סמכויותיו של המפקח הן מנהליות וכפופות לעקרון החוקיות, כלומר הוא יכול לפעול רק בגבולות שנקבעו בחוקים. הואיל והחוק והתקנות שותקים בעניין זה, הגיע בית המשפט למסקנה כי לרשויות המרשם אין סמכות לנקוט בפעולה זו. זאת ועוד, הסתמכותה של המערערת על סעיף 120 לחוק המקרקעין, המקנה לממונה ולמפקחים סמכויות פרוצדורליות מסוימות, הייתה מוטעית, שכן סמכויות אלה אינן משתרעות על ייזום תיקונים בצווי רישום. פסק הדין התייחס גם לטענת המערערת לרשלנות מצד רשויות המרשם והבהיר כי גם אם יוכח, אין בכך כדי לחייב אותם להכין תשריט חדש או לתקן את הצו מבלי לפעול לפי הנהלים שנקבעו. לבסוף, ציין בית המשפט כי מהות הטעות הנטענת לא נקבעה בבירור. משכך, נדחה הערעור בעיקר בשל היעדר בסיס חוקי למפקח ולנציב לתקן את צו הרישום בעצמם, והמערערת חויבה בהוצאות בסך 10,000 ₪.