בג"צ 179/83

תקציר

עיריית לוד פרסמה מכרז להקמת בית ספר דתי. הוגשו ארבע הצעות, מטעם העותר, המשיבה מס' 2 ושתי חברות נוספות. הצעתו של העותר נדחתה בנימוק של תכנון חשמלי לקוי, אם כי הדבר התגלה מאוחר יותר כטעות. המכרז נפסל גם על ידי ראש העיר בשל חוסר בהירות ופירוט במפרט, וכן אותיות חסרות של כמויות ומחירים, מה שמנע השוואה הוגנת בין המציעים. המשיבה מס' 2 הגישה עתירה נגד ראש העיר לבג"ץ, שהביאה להסכמה בין המשיב מס' 2 לבין העירייה, בדבר שינויים בתנאי התשלום. הסכם זה נעשה ללא נוכחות העותר או מציעים אחרים, והעותר לא עודכן על כך אלא מאוחר יותר. לאחר מכן הגיש העותר עתירה לבג"ץ, בטענה כי המו"מ בין העירייה לבין המשיב מס' 2 מפר את עקרון התחרות ההוגנת, וביקש לבטל את ההסכם. בג"ץ פסק לטובת העותר, קיבל את הטענות ונימוק נוסף. פסק הדין הפך את הצו המותנה הקודם למכריע, קבע כי ההסכם בין העירייה למשיב מס' 2 בטל ומבוטל, והורה לעירייה ולמשיב מס' 2 לשלם את הוצאות העותר.