ע"א 13990-12-09

תקציר

מדובר בפסקי דין של שני ערעורים אזרחיים הנוגעים לסכסוך כספי סבוך. הערעור הראשון (13990-12-09) מוגש על ידי עובדת סוציאלית בשם דגן, הפועלת כמשקיעה נגד בנק מזרחי טפחות. דגן טוען כי הבנק לא רשם אותו כמורשה חתימה על חשבון חברה, למרות שהשלים את ההליכים הנדרשים. בית המשפט מוצא כי דגן לא ביצע את הצעדים הדרושים להשלמת רישומו ולכן דוחה את תביעתו, ולא מוצא סיבה לחייב את הבנק בסכומים כלשהם. ממצאי בית המשפט תומכים בממצאיו של בית משפט קמא, ולא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. הערעור השני (27116-12-09) מוגש על ידי חברת בית שערי אשקלון בע"מ ומנהלה ובעל השליטה בה, תורג'מן, כנגד פסקי הדין שניתנו לטובת דגן. הערכאה הנמוכה יותר מצאה כי היה ערבוב כספים משמעותי בין חשבונותיהם של שערי מגדל לבין חברה אחרת בשם א.י.מ.ב.ל, שגם תורג'מן היה בשליטתה. בתוך כך, היא חייבה את תורג'מן באופן אישי ואת החברה ביחד ולחוד בסכום הצ'קים שלא נפרעו שדגן קיבל מהם, בסך כולל של למעלה ממיליון שקל. ערכאת הערעור קובעת כי לא הייתה סיבה להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את תורג'מן באופן אישי. עוד נמצא כי יש להפחית חלק מהסכומים שנגבו מהחברה. נמצא כי שני שיקים בסך 120,000 ₪ חויבו פעמיים, ואין לחייב צ'ק אישי שכתב תורג'מן על סך 300,000 ₪ באופן אישי, אם כי אין לחייב אותו גם כלפי החברה. לפיכך מופחתת חבות החברה ב-152 אלף שקל בסך הכל. הסכום החדש יוצמד לריבית ממועד התביעה הראשונית ועד לביצוע התשלום. בסיכומו של דבר, ערעורו של דגן נגד הבנק נדחה, וערעור המשיבים מתקבל בחלקו. אחריותו האישית של תורג'מן מבוטלת, וחבות החברה מופחתת ב-152 אלף שקל. החלטת בית משפט קמא בעניין ההוצאות מתבטלת אף היא, ודגן חויב לשלם את הוצאות הבנק בסך 35,000 ₪. כספי הפיקדון מערעורו של דגן יועברו לבנק.