מ"ח 5473/20

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש למשפט חוזר על סמך מספר טיעונים שהציגה ההגנה. ראשית, טענו המבקשים כי ביצעו קבורות שדה שלא דרשו היתר, אך מחומר הראיות עולה כי העבודות בגינן הורשעו חרגו מתחום הקבורה ולכן חייבו היתר. גם התכניות המסדירות את חלקות המבקשים לא היו מפורטות דיין לביצוע עבודות ללא היתר בניה. המבקשים גם לא הצליחו להוכיח את קיומן של ראיות חדשות, שכן רובן נאספו לאחר הגשת כתב האישום, ולכן אינן משקפות את מצב העבודות בעת ההרשעה. שנית, ההגנה טענה לאכיפה בררנית, הרשעת שווא בגין קירות תומכים, ופגם בהליך עקב כך שהמשיב הגיש הודעות עדכון לבית המשפט ללא ידיעת המבקשים. עם זאת, התביעה הציגה ראיות לפעולות אכיפה שננקטו נגד בנייה בלתי חוקית באזור, וטענות המבקשים בדבר אכיפה בררנית נדחו מאחר שהראיות שהוצגו אינן מספיקות להוכחת בנייה בלתי חוקית. גם טענת המבקשים להרשעת שווא בגין שמירת קירות נדחתה, שכן הערכאות הקודמות שקלו בכובד ראש את הראיות והעדויות, והליך המשפט החוזר אינו אמור להוות ערעור נוסף. לבסוף, באשר להודעות העדכון, לא הובאו המבקשים ראיות מספיקות לכך שהמשיב הודיע על כך לבית המשפט מבלי למסור להם העתק, והתביעה נדחתה על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים. לפיכך, הבקשה למשפט חוזר נדחית.