ת"ט 34074-01-24

תקציר

בית המשפט מגיע למסקנה כי הבנק הוא המחזיק החוקי של השיקים המדוברים, ועל כן דוחה את ההתנגדות שהעלה המבקש. המבקש טען לאי תמורה, אך בית המשפט מוצא כי אין בכך כדי לשלול את זכותו של הבנק לגבות על השיקים ואינו מקים הגנה תקפה למבקש. הבנק, כמחזיק נכון של השיקים, פטור מבדיקת זכויותיהם של צדדים קודמים, ומעמדו מתחזק בפקודת השטרות. על פי הפקודה, הבנק לקח את השיקים כראוי, שכן הם נמסרו שלמים, ובתום לב, תמורת ערך, ללא ידיעת פגמים כלשהם. טענת המבקש כי לבנק הייתה ידיעה מוקדמת על התמורה הכושלת לא הייתה משכנעת, שכן נקבע כי הבנק עודכן לאחר המסחר בשיקים. עוד אישר בא כוח המבקשת כי השיקים נמסרו לצד שלישי ונסחרו לבנק במסגרת עסקת ניכיון שיקים. לפיכך, לבנק, כמחזיק ראוי, יש זכות לבצע את השיקים, וטענת ההגנה של המבקש משוללת כל יסוד. המבקש אחראי להוצאות הבנק בעניין זה, בסך 1,500 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. על החלטה זו ניתן לערער כדין.