עמ"ש 35176-07-19

תקציר

השופטים, מיכל ברנט, צבי ויצמן ויעל טויסטר ישראלי, החליטו במשותף לדחות את הערעור על פסק הדין הנוגע לצוואתו של המנוח. הכרעת הדין מתבססת על בחינת עדויות עדים, לרבות עדותו של העד סגל, שגרסתו על עריכת הצוואה הוגדרה כבלתי הגיונית ובלתי אמינה. בית המשפט נחה דעתו כי המנוח, אשר סבל מליקויים קוגניטיביים ותפקודיים משמעותיים עקב מחלה, נעדר את היכולת לבצע את הצוואה השלישית. מסקנה זו נתמכת ברשומות רפואיות, בחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט ובעדויות של עדים נוספים, בהם רויטל יונסי, עובדת סוציאלית שהכירה את המנוח. השופטים התייחסו גם לסוגיית המצלמות שהותקנו בביתו של המנוח, והגיעו למסקנה כי התקנתן הייתה חוקית וכי ניתן להשתמש בהקלטות כראיה. הם לא מצאו סיבה לסטות מממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנותם של עדים והימנעותו של המערער מלהביא ראיות התומכות בטענותיהם. בנוסף, פסק הדין דן בהסכם המתנה ומאשר את חוסר יכולתו של המנוח גם בעניין זה. השופטים מדגישים כי החלטתם מתחשבת במכלול העדויות ובקשיים הפוטנציאליים שבהן, אך בסופו של דבר מתיישבת עם קביעתו של בית משפט קמא. המערער חויב לשאת בהוצאות המשפט, וניתן לפרסם את פסק הדין מבלי לחשוף את שמות הצדדים המעורבים.