ת"א 732/06

תקציר

התובעת, בעלת בניין א', תבעה את אחיינה, הנתבע, הבעלים של בניין ב', כדי למנוע ממנו לבצע עבודות בנייה והריסה בקיר המפריד בין שני המבנים, דבר שפגע לכאורה בזכויות הקניין שלה. העבודה המדוברת כללה יצירת פתח חדש ככניסה לדירת הנתבע באמצעות מדרגות בניין א'. התובעת טענה כי המדרגות היו רכושה הבלעדי על פי תוכניות הבנייה ועל פי רצונה של סבתם המשותפת המנוחה. היא ביקשה צו מניעה קבוע שיפסיק את העבודות ויחזיר את המצב הקודם של החומה. הנתבע טען כי המדרגות הן רכוש משותף וכי מעשיו הגבירו את קווי נסיגת הבנייה לטובת התובע. יתר על כן, הוא השתמש במדרגות במשך עשרות שנים, ולא הייתה דרך אחרת לגשת לדירתו. בית המשפט בחן את חוות הדעת של המומחה, היתרי הבנייה ופרשנות הצוואה ופסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי מדרגות בניין A הן רכושה הבלעדי של התובעת וכי לנתבעת אין זכות להשתמש בהן לצמיתות. טענת הנתבע כי המדרגות הן רכוש משותף נדחתה, שכן הצוואה ייעדה אותן בבירור לבניין A. בנוסף, הקיר החיצוני שנפרץ על ידי הנתבע היה חלק מרכושה של התובעת. בית המשפט דן גם בשלילת הרישיונות וקבע כי התובעת שללה כדין את הרישיון שהעניקה לנתבעת להשתמש במדרגות. עם זאת, מאחר שהנתבעת כבר סיימה את עבודות הבנייה, בית המשפט ראה בבקשה לצו מניעה להפסקת העבודות כתיאורטית. תחת זאת, היא הורתה לנתבעת להחזיר את הקיר החיצוני למצבו המקורי לפני מתן הרישיון והוציאה צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע או מי מטעמו להשתמש במדרגות בניין A, למעט החלק התחתון. כמו כן חויב הנתבע לשלם את הוצאותיו המשפטיות של התובע ואת שכר טרחת עורך דינו. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והיה אמור להיות מיושם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.