ע"א 9792/02

תקציר

במקרה של מחלוקת על שומת מס לשנים 1993 עד 1996 בה עסק סוחר במזון לבעלי חיים ובבעלי חיים, ערער הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר צמצם את שומת המס המקורית אך צידד בפקיד השומה בסעיפים אחרים. השומה המקורית נעשתה ללא גישה לדוחות הכספיים של המערערת בשל אי שיתוף פעולה. המערער טען כי בית המשפט התערב באופן פסול בשומה והטיל את נטל הבאת הראיות עליו במקום על פקיד השומה. על פי דיני המס, הנטל מוטל בדרך כלל על הנישום אלא אם כן חלים חריגים, ובמקרה זה היה מוצדק שהנטל יישאר על המערער משום שרישומיו לא הוצגו די הצורך כקבילים. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו, בעיקר צמצום המלאי המוערך בשל חששות לקיבולת אחסון והתאמת מקדמות הלקוחות המדווחות, שנחשבו מופרזות. תלונתה של המערערת על השרירותיות לכאורה בפסקי הדין, על אף שנהנתה משומה מופחתת, הייתה מופרכת, כאשר בית המשפט הדגיש את חוסר שיתוף הפעולה והתיעוד המהימן של המערער. בית המשפט אישר כי בעוד שהוא יכול לתקן שומות כך שישקפו נתונים מהימנים יותר, הוא בדרך כלל נתון לשיקול דעתו של פקיד השומה, אלא אם כן קיימת עילה מהותית להתערבות. ערעורו של המערער נדחה, תוך שהוא מאשר את שיקול דעתו והחלטותיו של בית משפט קמא, והמערער חויב בהוצאות המשפט של המשיב בסך 20,000 ₪.