ע"א 1322/05

תקציר

למשיב, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1996, נפסק על ידי בית משפט קמא פיצויים בגין הפסדים שנגרמו לו, לרבות נכויות כלליות, תפקודיות וזמניות, וכן הוצאות נסיעה, סיוע מצדדים שלישיים והפסדי פנסיה. חברת הביטוח, שביטחה את רכבו של המשיב, ערערה על החלטה זו וטענה כי פסק הדין מופרז ואינו נתמך בראיות מספיקות. ערכאת הערעור מצאה אמנם אי דיוקים בראיות המשיב, אך אישרה את קביעתו של בית משפט קמא בדבר אחוזי הנכות של המשיב ואת מרבית הפיצויים שנפסקו, לרבות הוצאות הנסיעה וגמלאות הבטחת הכנסה. עם זאת, בית המשפט הלין על היעדר ראיות בנוגע להפסדי פנסיה, והפחית את הפיצוי בגין סעיף זה ב-50,000 ₪ ואת שכר טרחת עורך הדין ב-6,500 ₪ בתוספת מע"מ. ככלל, הערעור התקבל באופן חלקי, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.