ת"א 28010-03-20

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של הסדר שיבלי, המעניק פיצוי מוטב בקרקע או בכסף לתושבי שיבלי-אום אל-ר'אנם שאדמותיהם נרכשו על ידי רשות מקרקעי ישראל. ההסדר חל רק על מי שלא קיבל פיצוי קודם לכן וקובע תקופת תוקף של שנתיים, שהוארכה בהמשך עד ליום 31 בדצמבר 2010. התובעים טענו כי פנו לרשות מקרקעי ישראל בשנת 2010 כתא משפחתי לקבלת פיצויים לפי הסדר שיבלי, אך הראיות שהוצגו לא היו משכנעות. עדויות עדי המפתח לא היו עקביות, ולא נמצאו מסמכים כתובים או תיקים התומכים בטענת התובעים. בנוסף, פסק הדין מתייחס לתקופת ההתיישנות של תביעת התובעים, הקשורה למקרקעין שהופקעו על ידי רמ"י מכוח חוק רכישת מקרקעין. חוקיות התביעה מוטלת בספק מאז הוגשה בשנת 2020, למעלה מ-66 שנים לאחר שהקרקע נרכשה ונרשמה במינהל מקרקעי ישראל בשנת 1954. פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ארידור קבע כי תקופת ההתיישנות בתביעות פיצויי הפקעה היא שלוש שנים. מאחר שתביעת התובעים הוגשה מחוץ לתקופת המעבר, היא חסומה על פי חוק. השופט פוסק לטובת הנתבע, מורה על מחיקת התביעה מחמת התיישנות ופוסק לנתבע הוצאות בסך 10,000 ₪. התובעים נדרשים לשלם סכום זה בתוך 30 יום מיום הצגת פסק הדין, אחרת ייגרמו לו הפרשי הצמדה וריבית מהמועד הנוכחי ועד התשלום בפועל.