דב"ע נה/60 - 3

תקציר

המערער, עובד באולם אירועים, פוטר מעבודתו, והמחלוקת המרכזית הייתה סיבת פיטוריו, שעלולה להשפיע על זכאותו לפיצויי פיטורים ועל החזרה להודעה מוקדמת. בית המשפט המחוזי בירושלים זיהה שני משיבים כמעסיקים משותפים, ודחה את הטענות נגד גוף אולם האירועים, שלא היה אישיות משפטית. המשיבים האשימו את המערער בגניבת מתנות, אך המערער טען כי פיטוריו נבעו מתמיכתו בדרישת פיצויי פיטורים של עובד. בית הדין מצא את הגנת המערערת לוקה בחסר, אך ציין כי על המעסיק מוטל הנטל להוכיח טענות לגניבה. לטענת בית הדין, המעסיק לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש בגין טענות פליליות כה חמורות. הוחלט כי אין די בספקולציות או בסבירות לגניבה כדי לשלול פיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי בעוד המערער עבד קרוב לשנה, הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים בשל אי השלמת שנת שירות מלאה, אך זכאי לפיצוי בגין הודעה מוקדמת השווה לשכר חודש אחד, ופדיון חופשה למשך 42 יום. תביעות לשעות נוספות ודמי הבראה נדחו, יחד עם תביעות כספיות אחרות מחוסר ראיות מספיקות או זכאות. הערעור התקבל בחלקו בעניין פיצוי הודעה מוקדמת, אך לא נפסקו הוצאות.