עת"מ 53940-03-12

תקציר

העותר, יוצא צה"ל, תבע את המשיב על כך שלא שילם לו הטבות במועד. העותר ביקש כי בית המשפט יורה למשיב לשלם את הפרשי ההצמדה והריבית על ההטבות שקיבל בדיעבד. המשיב טען כי הגמלאות שולמו על פי נהליהם הפנימיים ולא על פי החוק, ולכן הם אינם מחויבים בתשלום ריבית או הפרשי הצמדה. בית המשפט הסכים עם העותר, וקבע כי הכלל הוא שאדם הזכאי לסכום מסוים צריך לקבל הפרשי הצמדה וריביות עם איחור בתשלום. בית המשפט הדגיש כי תשלום ההטבות על ידי המשיב אינו מתנה אלא תשלום בר אכיפה, ועל המשיב לעמוד בכללים שקבעו, לרבות עיתוי התשלומים. יתר על כן, בית המשפט קבע כי אין הוראה מפורשת הפוטרת את המשיב מתשלום הפרשי ההצמדה והאינטרסים, ולפיכך יש לשלמם לעותרת. עם זאת, ביחס לתביעת העותרת לביטוח רכב, קבע בית המשפט כי על העותרת לפנות תחילה למשיבה בהוכחת תשלום הביטוח, בהתחשב בכך שחלפו שנים רבות מאז הופעל הביטוח הנטענת. על המשיב, בתורו, לבחון היטב את הראיות, תוך התחשבות בחלוף הזמן. לבסוף, בית המשפט הורה למשיב לשלם לעותר הוצאות בסך 7,000 ₪.