ב"ל 24772-07-20

תקציר

התובע, י' אסחאק, תבע את המוסד לביטוח לאומי להכיר בפציעתו בכתפו כמחלה הקשורה לעבודה או מיקרוטראומה לאחר שהמוסד דחה את תביעתו. בית המשפט מינה מומחה לאורתופדיה, ד"ר אייל ריבלין, כמומחה להערכת הקשר הסיבתי בין עבודתו של אסחאק לבין מצבו בכתפו. בתחילה סבר ד"ר ריבלין כי קיים סיכוי של פחות מ-50% שעבודתו של אסחאק גרמה לפגיעה בכתף. עם זאת, לאחר שעיין במאמרי מחקר נוספים שסיפק התובע, שינה ד"ר ריבלין את דעתו והגיע למסקנה כי אכן קיים קשר סיבתי העולה על 50% בין תנאי עבודתו של אסחאק לבין בעיות הכתף שלו. בית המשפט מצא את חוות הדעת של המומחה נחרצת ואימץ אותה, למרות ניסיונותיו של הנתבע להכפיש אותה. מאמרי המחקר עליהם הסתמך המומחה ביססו קשר בין חשיפה לרטט בכל הגוף לבין ליקויי כתפיים, דבר שחל על עבודתו של אסחאק כמפעיל עגורן. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי עוצמת החשיפה לרטט אינה צריכה בהכרח לעלות על סטנדרט מסוים כדי לבסס קשר סיבתי במקרה ספציפי זה. משכך, פסק בית המשפט לטובת התובע, קיבל את תביעתו והורה לנתבע לכסות את הוצאותיו.