ת"א 21406-04-18

תקציר

התובע טען כי הנתבעים, לרבות רופאו, התרשלו בטיפול הרפואי בו. באופן ספציפי, הוא טען כי הוא סובל מאי נוחות וכאבים בפי הטבעת שלו ואובחן בטעות וטופל בטחורים. הניתוח המיותר גרם לו לנזק עצבי, אובדן שליטה על היציאות וסיבוכים נוספים. עוד טען כי לא הסכים לניתוח וכי הנתבעים הפרו את האוטונומיה שלו. השופטת בחנה ביסודיות כל אחת מטענות התובע ומצאה אותן חסרות שחר. מהראיות הרפואיות עולה כי התובע סבל מגוש רקטלי וטחורים וכי הניתוח היה נחוץ בשל הסיכון לחלות בסרטן. השופטת קיבלה את טענת הנתבעים כי הניתוח גרם לפגיעה באיזון הגוף של התובעת, מה שהוביל לבעיות ביציאות, דבר המהווה סיכון ידוע במקרים כאלה. עוד קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח כי הניתוח, ובפרט הסרת הטחורים, גרמו לו נזק עצבי. באשר לטענת חוסר ההסכמה, קיבלה השופטת את גרסת הנתבעים לאירועים וקבעה כי התובעת עודכנה על הניתוח וסיכוניו והסכימה לו, לרבות הסרת הטחורים. השופט הגיע למסקנה כי הנתבעים לא ביצעו כל רשלנות רפואית או פגעו באוטונומיה של התובע ודחה את התביעה. התובע חויב לשלם לנתבעים 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין משותף.