הפ"ב 11504-04-10

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך כספי בין שני קבלני משנה שהועסקו על ידי חברת מי-ארד בע"מ. העבודות המדוברות היו במסגרת שדרוג מסילת רכבת, ועבודתה של המשיבה הופסקה באמצע הפרויקט על ידי המבקשת, דבר שהוביל למחלוקת על תשלום. העניין הגיע לבוררות, כאשר בסופו של דבר הכריע הבורר לטובת המשיב ופסק להם למעלה מ-4 מיליון ₪. לאחר מכן עתר המבקש לבטל את פסק הבוררות, תוך ציון מספר נימוקים לפי סעיפים 24(3), (9) ו-(10) לחוק הבוררות. אלה התייחסו לכך שהבורר חרג מסמכותו, פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, והפרת חובת הצדק באמצעות משוא פנים לכאורה לטובת המשיב. המבקש הצביע על קשר בין הבורר לבין עורך דינו של המשיב, שהיו שניהם חברים באותו מועדון ברידג'. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה, וציין כי המבקש היה מודע לקשר זה מראשית הבוררות ולא העלה התנגדות כלשהי אז. בית המשפט הדגיש את אופיו המצומצם של הפיקוח השיפוטי על פסקי בוררות ואת הצורך בראיות קונקרטיות למשוא פנים, שהמבקש לא הצליח לספק. משכך, נדחתה הבקשה לביטול פסק הבוררות, פסק הבוררות אושר, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיב.