ת"א 7744/00

תקציר

התובעת, עו"ד שייצגה את בעלה של הנתבעת בתיק פלילי, תבעה את הנתבעת בגין לשון הרע על סמך מספר כתבים שנשלחו על ידה לבתי המשפט, לשכת עורכי הדין והתובע עצמו. הנתבעת טענה כי הכתבים מוגנים באופן מוחלט שכן פורסמו במהלך הליך שיפוטי או בעת הגשת תלונה, וכי תום ליבה צריך להקנות חסינות ביחס לתלונה שהגישה ללשכת עורכי הדין. השופטת הסכימה כי הכתבים שנשלחו לבית המשפט ואלה שצורפו לבקשה למינוי סנגור ציבורי חסינים מפני תביעות לשון הרע כפי שנאמרו במהלך הליכים משפטיים. השופט קיבל גם את העובדה שהתלונה ללשכת עורכי הדין נהנית מחסינות בתום לב, אך קבע כי הנושא מחייב שמיעת ראיות. השופטת הדגישה כי התוצאה החמורה של פיטורים על הסף מחייבת סטנדרט זהיר, וקיימת אפשרות סבירה שהתובע יקבל סעד. לפיכך, התביעה בעניין התלונה ללשכת עורכי הדין תעבור לשלב ההוכחות, בעוד שאר התביעה תידחה. השופט השאיר את נושא ההוצאות ושכר הטרחה לדיון בתום ההליך כולו.