ת"א 44373-02-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין שתי חברות, Bluegreen ו-Orris, ובקשרים העסקיים ביניהן. Bluegreen היא חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה ייחודית להדברת אצות במאגרי מים. אוריס נמצאת בבעלות ד"ר יצחק יניב, שפיתח פורמולציות צפות לשחרור איטי של חומרים. לבלוגרין לא היה הידע והיכולת לפתח נוסחאות כאלה ולכן פנתה לאוריס לעזרה. שני הצדדים הסכימו לפתח מוצר כזה יחד. עם זאת, מערכת היחסים שלהם התדרדרה עם הזמן עקב חילוקי דעות ואי הבנות. בסופו של דבר ביטלה בלוגרין את ההסכמים עם אוריס והאשימה אותם בהפרת הסכם סודיות בכך שחלקו סודות מסחריים עם צד שלישי, לוקסמבורג. בית המשפט קבע כי אוריס לא הפרה את הסכם הסודיות וכי בלוגרין עצמה הפרה את ההסכם בכך שהשתמשה בידע שנצבר מהפרויקט המשותף לפיתוח מוצר דומה עם יצרנים אחרים. בית המשפט קבע כי לאוריס יש זכות להשתמש בנוסחה הצפה ובמוצר CU/20 לכל מטרה שאינה מפרה פטנטים של אחרים. בלוגרין חויבה לשלם לאוריס 5,382 שקל בתוספת מע"מ, צמוד למדד המחירים לצרכן, וריבית חוקית החל מ-17 ביולי 2018. עוד נקבע בפסק הדין כי על שני הצדדים לשאת בהוצאותיהם, דבר המצביע על כך שאף אחד מהצדדים לא יקבל פיצוי כספי נוסף. בנוסף, נמצא כי לוקסמבורג, שהייתה גם היא נאשמת בתיק, לא עשתה דבר פסול.