ע"א 3506/09
פסק-דין עליון
תקציר
בערעור זה תהה התובע, בעל מניות בבנק למסחר, האם יש לו עילת תביעה אישית נגד רואה החשבון המבקר של הבנק בגין רשלנות לכאורה הקשורה לפרשת מעילה גדולה או שמא המוצא היחיד שלו הוא תביעה נגזרת המיועדת לחברה. ברקע מדובר במעילה משמעותית, בסך 250 מיליון שקל, על ידי אתי אלון, שהובילה לקריסת הבנק ופירוקו. בתחילה הוגשה תביעה ייצוגית נגד מספר גורמים, אך נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. עם התפתחות ההליכים המשפטיים, ניתנו פסקי דין מכריעים בנוגע לתביעות ייצוגיות, והושג הסכם פרוצדורלי המאפשר דיון חוזר בתיק נגד רואה החשבון המבקר של הבנק. עם זאת, התובעת בחרה שלא לתקן את התביעה, והתעקשה להמשיך על סמך כתבי הטענות המקוריים. בסופו של דבר החליט בית המשפט המחוזי שלא לאשר תביעה ייצוגית, בנימוק של היעדר עילת תביעה אישית והיעדר ראיות מספיקות לרשלנות מצד רואה החשבון המבקר. הדחייה נעוצה בהיעדר הוכחה לכך שהמבקר היה צריך לגלות את המעילה או להיות אחראי לפיקוח באופן שניתן יהיה לייחס לו אחריות אישית. יתר על כן, נזקי התובע נתפסו כמשניים להפסדי הבנק, ואינם מצדיקים תביעות פרטניות במסגרת התובענה הייצוגית. עוד טען בית המשפט כי עצם חובתו החוקית של רואה החשבון המבקר כלפי החברה או בעלי המניות, כמפורט בחוק החברות, אינה מקימה מטבעה עילת תביעה אישית ללא נזק ישיר ועיקרי לבעלי המניות. משכך, נדחה הערעור, תוך שהוא שב וקובע כי נזקיו של בעל המניות משקפים אך ורק את הפגיעה בחברה, ובכך עולים בקנה אחד עם עקרונות דיני החברות שנועדו לשמור על סדרי העדיפויות של הנושים בעת חדלות פירעון. ההחלטה הדגישה את החשיבות של שמירה על סעדים נפרדים של חברות ובעלי מניות והדגישה ליקויים פרוצדורליים בטיפול בתובענות ייצוגיות.
ע"א 3506/09 שלמה צאייג נ' קסלמן וקסלמן רואי חשבון, עליון (4.4.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.