רע"א 373/97

תקציר

המשיב הגיש תביעה נגד המבקשים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 5.1.88 ואשר גרמה למשיב חבלות קשות. נקודת המחלוקת העיקרית בתיק זה הייתה האם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו הרפואי של המשיב. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב וקבע כי על המבקשים לפצות את המשיב על נזקיהם בהחלטה שכותרתה "פסק דין (חלקי)". לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט העליון, ביקשו רשות ערעור וביקשו עיכוב הליכים בבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וציין כי החלטת בית המשפט המחוזי היא "החלטה שונה" ולא פסק דין חלקי, ולכן ערעור יכול להיעשות רק ברשות. בית המשפט קבע כי ההחלטה לפצל את הדיון לשלבים אינה מצדיקה סטייה מהכלל לפיו יש לדון בערעורים לאחר סיום ההליך כולו בערכאה הקודמת. כתוצאה מכך, נדחתה גם בקשת השיהוי של המבקשים, והומלץ למבקשים למשוך את ערעורם. פסק דין זה ניתן ביום 20.2.97.