תמ"ש 55312-09-20

תקציר

התובע, שניהל מערכת יחסים רומנטית סוערת עם הנתבע, תבע אותו על כך שלא כיבד שני הסכמים בעל פה לכאורה. ההסכם הראשון נגע לדרישת התובעת ל-20% מאחזקותיה ורווחיה של הנתבעת מחברה. ההסכם השני נגע למכירת 70 מטבעות ביטקוין במחיר מוזל. התובעת טענה כי שילמה את מלוא התמורה עבור הביטקוין אך הנתבעת סירבה להעבירם. בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה באף אחת מהטענות. באשר למניות החברה, ציין בית המשפט את היעדר כל הסכם בכתב או הוכחה מוצקה להסכם בפועל. התנהלותו של התובע העידה יותר על מערכת יחסים תורמת מאשר על מערכת יחסים של שותף. בנוגע לעסקת הביטקוין, בית המשפט לא השתכנע מעדותו של התובע, ומצא אותה חסרה בהירות ומהימנות. התובעת לא הצליחה להוכיח את יסודותיו המהותיים של החוזה, לרבות ספציפיות, סופיות ותמורה. יתר על כן, גרסת הנתבע לאירועים הייתה אמינה יותר, והראיות הצביעו על כך שתביעות התובע התבססו על סחיטה רגשית ולא על טענות לגיטימיות. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין אף אחת מהתביעות ולכן דחה את התביעה. התובע חויב בהוצאות הנתבע בסך של 85,000 ₪.