ת"א 1225/05

תקציר

התובע הגיש נגד הנתבעים שתי תביעות בגין חמישה שיקים שנמשכו מחשבונה של הנתבעת סלע בנגב, בסך כולל של 595,500 ₪. ההמחאות הוצאו לבקשת הנתבעת חברת מחפרים קונסטרוקטיביים ואושרו על ידה לטובת התובעת, בערבות הנתבעת ברג'ס מאומן. התובע הגיש את השיקים לביצוע, וההליך מתנהל לגבי כל חמשת השיקים. הנתבעת סלע טוענת כי התובעת והופר בונה קשרו קשר להוציא ממנה כספים, וכי השיקים ניתנו על תנאי בתמורה לעבודה שלא בוצעה. עם זאת, התובעת טוענת כי קיבלה את השיקים מהופר בונה בנסיבות העולות בקנה אחד עם החזקה ראויה. קיימות מספר מחלוקות עובדתיות לגבי ההיסטוריה של השיקים, לרבות האם הם היו מותנים, אם ניתנה תמורה עבורם ואם התובע היה מודע לבעיות כלשהן. בית המשפט בוחן את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים. נמצא כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לכך שלא ניתנה תמורה בגין השיקים, וחזקת התמורה לטובת הופר בונה עומדת בעינה. כתוצאה מכך, בית המשפט קובע כי התובע זכאי לתבוע לפירעון השיקים. בנוסף, בית המשפט מתייחס בקצרה לטענת הנתבע בדבר מעמדו של התובע כעיזבון ומוצא כי עסקת הניכיון מול הבנקים אינה מונעת מהתובע להיות בעל השיקים. לפיכך, בית המשפט מורה על קבלת שתי התביעות ועל המשך הליכי ההוצאה לפועל, תוך שהוא פוסק לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הסכומים ישולמו בתוך 60 יום, או שיהיו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, והנתבע מצווה לבצע את התשלומים כאמור.