ת"פ 63452-06-15

תקציר

הנאשם נמצא אשם בפריצה לדירה ובגניבת רכוש. השופט שקל את הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירה, לרבות הזכות לקניין, לפרטיות והפגיעה בתחושת הביטחון של המתלונן. השופט מדגיש את המצוקה הנגרמת מפלישות לבתים ומדגיש את הצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע מפני עבירות מסוג זה. בהתחשב בנסיבות העבירה, בנזק שנגרם ובמדיניות הענישה הרווחת, השופט קובע את טווח הענישה המתאים לעבירה. השופט לוקח בחשבון גם גורמים ספציפיים לנאשם, לרבות חוסר אחריותו, הרשעותיו הקודמות והמניע הכלכלי מאחורי העבירה. בשל עברו של הנאשם, חומרת העבירה הנוכחית והיעדר אחריות, השופט פוסק שלא לחרוג מהנחיות הענישה המצטברות הסטנדרטיות. לפיכך, נגזרו על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, לצד 7 חודשי מאסר על תנאי שהוטלו עליו בעבר, ובסך הכל 23 חודשים. בנוסף, השופט מטיל שני עונשי מאסר על תנאי של 10 ו-6 חודשים, המותנים בהתנהגותו הטובה של הנאשם בתקופת המבחן. מאחר שהנאשם לא החזיר את הרכוש הגנוב, הוא גם חויב לפצות את המתלונן ב-3,000 שקל. לנאשם זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.