בר"ע 873/09

תקציר

בית משפט השלום דחה בקשה למתן צו מניעה זמני למניעת העברת מניות המשיבים 1 ו-2 במשיבה 3. המבקש ביקש לערער על החלטה זו. עם זאת, גם בקשת רשות הערעור נדחתה. בית המשפט מצא כי המבקש לא ביסס טענה לכאורה נגד המשיב 2, שכן לא ניתן להוכיח כי היה שותף סמוי במשא ומתן בין המבקש לבין המשיב 1. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי הסעד הזמני אינו מתיישב עם הסעד העיקרי המבוקש בתובענה העיקרית, שהוא פסק דין הצהרתי בדבר תוקפה של זכות הסירוב הראשונה של המשיבה 2 על מניות המשיבה 3. המבקש טען כי המשיבה 2 הייתה מודעת למשא ומתן ומסכימה לו, אך בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך. בנוסף, ציין בית המשפט את השיהוי שביצעה המבקשת בהגשת הבקשה ואת תנאי מזכר ההבנות בין המבקשת לבין המשיבה 1, אשר קבע כי אין בו כדי ליצור חובה משפטית מחייבת. ההחלטה התבססה על בחינה מפורטת של העובדות, ובית המשפט שלערעור לא ראה עילה להתערב בשיקול דעתו של בית משפט השלום במתן סעדים זמניים. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והחלטת בית משפט השלום התקבלה.