רע"פ 5062/12

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתיק אלימות במשפחה נגד גבר שתקף פיזית את אשתו מספר פעמים בזמן שביקשה להתגרש. הוא הורשע בבית משפט השלום בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים ומעשה מגונה, על סמך עדותה המהימנה של האישה וראיות חיצוניות נוספות. הנאשם ערער על פסק דין זה בבית המשפט המחוזי, ביקש להציג ראיות נוספות וטען כי קביעות המהימנות של הערכאה הנמוכה יותר היו פגומות. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, מה שהוביל את הנאשם להגיש רשות ערעור בערכאה גבוהה יותר. עם זאת, גם בקשת רשות הערעור נדחתה. השופט קבע כי הבקשה לא העלתה שאלות משפטיות חשובות מעבר למקרה הספציפי, וכי היא עסקה בעיקר בקביעות עובדתיות ובהערכות מהימנות, שבדרך כלל אינן מתאימות לערכאת ערעור שלישית. השופט הדגיש את הצורך בזהירות בבחינת עדויות, במיוחד בסכסוכי משפחה, אך בסופו של דבר אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ולא מצא עיוות דין. יתרה מכך, השופט דחה את הטענות לאכיפה בררנית ואת הבקשה המאוחרת לעיכוב ביצוע, וציין כי אין להגיש בקשות כאלה ברגע האחרון. לבסוף, הדגישה השופטת את חומרת מעשי האלימות במשפחה ואת הצורך בגמול, בהרתעה ובחינוך, והותירה את גזר הדין המקורי על כנו. כתוצאה מכך, נדחתה בקשתו של הנאשם לחופשה לצורך ערעור, והוא חויב להתחיל לרצות את עונשו כמתוכנן.