עמ"ת 35010-09-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שבפסק הדין: **ניתוח משפטי: עמ"ת 35010-09-20 מדינת ישראל נ' מוחמד גזייל** **מבוא:** פסק הדין עוסק בערר שהוגש על ידי המדינה כנגד החלטת בית המשפט קמא לשחרר את המשיב, מוחמד גזייל (להלן: "המשיב"), ממעצר עד תום ההליכים, ולהורות על מעצרו באיזוק אלקטרוני. המדינה טענה כי נפלו פגמים בהחלטת בית המשפט קמא, הן בזכות הטיעון והן לגופו של עניין, וכי אין לאפשר מעצר בפיקוח חלף מעצר מאחורי סורג ובריח, אלא מטעמים מיוחדים שירשמו, ובנסיבות המקרה, אין הצדקה לכך. **עובדות המקרה (כפי שפורטו בפסק הדין):** כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, החזקת סכין/אגרופן, החזקת סמים לצריכה עצמית, ותקיפת בת זוג. על פי הנטען, איים המשיב על המתלוננת כי אם תסרב לבצע הפלה, יוציאה להורג, ישרוף אותה ויפגע בקרובי משפחתה. כמו כן, תקף את המתלוננת פיזית. בעת מעצרו נתפס בכליו אגרופן ונמצא לידו סם מסוג MDMA. **התפתחות ההליכים בבית המשפט קמא:** 1. **הגשת האישום ובקשת המעצר:** הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. בא כוח המשיב הסכים לקיום תשתית ראייתית לכאורית. 2. **החלטה ראשונה (12/7/20):** בית המשפט קמא קבע קיום תשתית ראייתית בכירה ועילת מעצר ברף גבוה, תוך התייחסות לאופי האיומים על רקע ההיריון. חלופות מעצר נפסלו, והופנה תסקיר. 3. **תסקיר ראשון (10/8/20):** שירות המבחן המליץ באופן שלילי, תוך התחשבות ברצון המתלוננת להתחתן עם המשיב, הדינמיקה הזוגית (תלות רגשית), ותחושת האשמה של המתלוננת. 4. **הצהרת המתלוננת (24/8/20):** המתלוננת הצהירה כי היא מבקשת לשחרר את המשיב, וכי אינה הייתה צריכה להגיש תלונה. 5. **החלטת מעצר עד תום הליכים (24/8/20):** בית המשפט קמא, תוך הדגשת חשיבות ההמלצות בתסקירים בעבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב), ועל אף רצון המתלוננת והמשיב להינשא וגילוי ההיריון, הורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים. 6. **בקשה לעיון חוזר:** הוגשה בקשה לעיון חוזר, בטענה שהמתלוננת תעבור להתגורר בבאר שבע, מה שיספק ריחוק גיאוגרפי מספק. 7. **תסקיר משלים (8/9/20):** גם תסקיר זה המליץ באופן שלילי. 8. **החלטת מעצר באיזוק (14/9/20):** בית המשפט קמא, נוכח הריחוק האפשרי, ולאחר קבלת חוות דעת היתכנות חיובית של יחידת האיזוק, הורה על מעצרו באיזוק של המשיב. **הערר והחלטת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי קיבל את הערר של המדינה, והורה על השארת המשיב במעצר עד תום ההליכים. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **החזקה הסטטוטורית בדבר מסוכנות בעבירות אלמ"ב:** * **עיקרון:** פסק הדין מדגיש את הגישה המחמירה של בית המשפט העליון בעבירות אלימות במשפחה. מוזכר כי "חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקבועה בעבירות אלמ"ב... מביאה לא אחת לקביעת כלל מעצר- 'ככל מי שמואשם באלימות כלפי בני משפחתו, יעצר עד תום ההליכים כנגדו, אלא אם יתקיימו נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן'" (בש"פ 7848/10 פלוני נ' מ"י; בש"פ 1751/17 מ"י נ' פלוני). * **יישום:** בית המשפט המחוזי השתמש בעיקרון זה כנקודת מוצא, וראה בו עילה להתנגדות לסטייה מהחלטת המעצר הראשונית, למרות שינויים שנראו כרלוונטיים. 2. **"צבע וגון" המסוכנות:** * **עיקרון:** פסק הדין מדגיש כי עוצמת האלימות הפיזית אינה המדד היחיד או העיקרי לבחינת מסוכנות. בית המשפט צריך לבחון את "הצבע והגון" של המסוכנות על רקע מכלול התנהגותו של הנאשם כלפי בת הזוג (בש"פ 655/10 דוידוב נ' מ"י). * **יישום:** בית המשפט בחן לעומק את מאפייני "העושה" (המשיב) וה"מעשה". הוא התייחס לאלימות המילולית והפיזית, אך גם לנסיבות מחמירות כמו ההיריון, שימוש בסמים ואלכוהול, חוסר בשלות רגשית, קשיים בתקשורת מכבדת, דינמיקה זוגית קונפליקטואלית (קנאה קיצונית, צרכי שליטה, תלות רגשית), ומב"ד קודם. כל אלו יצרו תמונה כוללת של מסוכנות שאינה מתמצה באלימות הפיזית המיידית. 3. **מעצר באיזוק – מגבלות ומטעמים מיוחדים:** * **עיקרון:** המחוקק קבע כי בעבירות אלמ"ב, מעצר בפיקוח (איזוק) יוטל רק "מטעמים מיוחדים שירשמו" (סעיף 22ב(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי- סמכויות אכיפה (מעצרים)). הדבר מחייב הצדקה של ריחוק גיאוגרפי. * **יישום:** בית המשפט קמא סבר כי ריחוק גיאוגרפי אפשרי, ובהתבסס על כך, ולאחר תסקיר משלים שלילי, הורה על מעצר באיזוק. בית המשפט המחוזי קבע כי ההצדקה למעצר באיזוק לא התקיימה. הוא הדגיש כי הריחוק הגיאוגרפי נסמך כולו על רצון המתלוננת, ובהינתן הדינמיקה הזוגית, תלותה הרגשית, והמלצות שירות המבחן, לא ניתן היה לסמוך על ריחוק זה. 4. **חשיבות התסקירים והמלצות שירות המבחן:** * **עיקרון:** פסק הדין מדגיש את החשיבות המיוחדת שבית המשפט מייחס להמלצות שירות המבחן בעבירות אלמ"ב. לא די ב"סימון וי", אלא יש לתת משקל ממשי להמלצות. * **יישום:** למרות הצהרת המתלוננת המבקשת את שחרור המשיב, והתפתחות ההיריון, בית המשפט קמא נתן דגש להמלצות השליליות בתסקיירים. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת בית המשפט קמא בעניין זה, וראה בהמלצות השליליות, על רקע מאפייני המשיב והקשר, משקל מכריע. 5. **דינמיקה זוגית ותלות רגשית כגורמי סיכון:** * **עיקרון:** פסק הדין מציג תפיסה משפטית המתחשבת בדינמיקה הזוגית, ובפרט בתלות רגשית, כגורם מחמיר בעבירות אלמ"ב. * **יישום:** שני התסקיירים הדגישו את התלות הרגשית, הן של המתלוננת במשיב והן באופן הדדי. שירות המבחן אף התרשם כי הדבר מוביל לקנאה קיצונית וצרכי שליטה, וכי שני הצדדים לא ישמרו את הנפרדות הנדרשת. בית המשפט המחוזי ראה בכך גורם משמעותי המקשה על נטילת סיכון, ועל כן דחה את הטענה שהריחוק הגיאוגרפי יספק מענה הולם. 6. **חוסר היכולת לסמוך על ריחוק התלוי ברצון המתלוננת:** * **עיקרון:** כאשר חלופת המעצר מתבססת על רצון של אדם חיצוני (במקרה זה, המתלוננת), ובפרט כאשר ישנם גורמי סיכון משמעותיים, יש לבחון בזהירות רבה את יציבותה של חלופה זו. * **יישום:** בית המשפט המחוזי הדגיש כי הריחוק הגיאוגרפי התבסס אך ורק על רצונה של המתלוננת, אשר שירות המבחן התרשם כי היא תלויה לחלוטין במשיב, ואף מצטערת על הגשת התלונה. בנוסף, רצונם של השניים להינשא, כמו גם הצהרת המתלוננת על היזקקותה למשיב, הפכו את הריחוק התלוי ברצונה לבלתי סביר וכבלתי אמין. 7. **פחיתת מסוכנות – טווח זמן קצר:** * **עיקרון:** קביעה בדבר פחיתת מסוכנות מחייבת בסיס עובדתי וראייתי מוצק. שינוי מהותי בהערכת מסוכנות בתוך פרק זמן קצר ללא הצדקה ברורה, מעורר קושי. * **יישום:** בית המשפט המחוזי תמה על ההנחה כי מסוכנות המשיב פחתה בתוך כשבוע עד 20 יום מהחלטת המעצר, במיוחד כאשר שירות המבחן התרשם אחרת. היעדר הסבר לשינוי זה החליש את הטיעון לטובת שינוי החלטת המעצר. 8. **מאפייני "העושה" (המשיב) כגורם משמעותי:** * **יישום:** בית המשפט המחוזי ניתח לעומק את מאפייני המשיב, כפי שעלו מהתסקיירים ומחומר החקירה: * **היעדר השפעת סנקציות קודמות:** אף סנקציות בגין עבירות תעבורה (כולל ריצוי מאסר על דרך עבודות שירות) לא השפיעו עליו. * **היעדר בשלות רגשית:** התרשמות שירות המבחן. * **מערכת יחסים קונפליקטואלית:** קושי בתקשורת מכבדת, קנאה קיצונית, צרכי שליטה, תלות רגשית הדדית. * **פעולה אימפולסיבית ואגרסיבית:** נטייה לפעול כך במצבים של היעדר שליטה. * **שימוש בסמים ואלכוהול:** עבירת החזקת סמים, הודאות לשתיית אלכוהול, ומפקחים שלא היו מודעים לגורמי סיכון אלו. * **מב"ד קודם:** כתב אישום בגין עבירת אלימות הכוללת שימוש בנשק קר, ובצד החזקת אגרופן כאן. * **קשר עם ע.א., שותף למב"ד קודם:** ממצא נוסף המעורר חשד. **מסקנה:** בית המשפט המחוזי קיבל את הערר, ביטל את החלטת בית המשפט קמא להורות על מעצרו באיזוק, והורה על השארת המשיב במעצר עד תום ההליכים. הסיבות העיקריות לכך היו: * הצורך במשנה זהירות בעבירות אלמ"ב, והחזקת המסוכנות הסטטוטורית. * הסתמכות על ריחוק גיאוגרפי התלוי ברצון המתלוננת, אשר התערער עקב הדינמיקה הזוגית, התלות הרגשית, ורצון הצדדים להינשא. * חוסר הצדקה מספקת לפחיתת מסוכנות בטווח זמן קצר. * מאפייני "העושה" וה"מעשה" שיצרו תמונה כוללת של מסוכנות גבוהה, שאינה מאפשרת נטילת סיכון משמעותי באמצעות חלופת מעצר. * חוסר עמידה בתנאי סעיף 22ב(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה), המחייב מטעמים מיוחדים שירשמו בעבירות אלמ"ב להטלת מעצר בפיקוח. הפסיקה מדגימה יישום קפדני של עקרונות משפטיים מחייבים, תוך הדגשת חשיבות הערכת המסוכנות בכללותה, התחשבות בדינמיקה הזוגית, והזהירות הנדרשת בהחלטות הנוגעות לחלופות מעצר בעבירות אלימות במשפחה.