רע"א 5613-05-20

תקציר

מבקשת שנגרמה לה בתאונת דרכים ערערה על החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בעניין קביעת נכותה. בית הדין לעבודה הורה על דיון מחודש בתביעת המבקש, אך החלטת הוועדה נותרה בעינה. לאחר מכן ביקש המבקש מבית משפט קמא להציג ראיות נוספות לסתור את החלטת המל"ל, שנדחתה. המבקש ערער על דחייה זו בפני ערכאה גבוהה יותר. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה ואישר את החלטת בית המשפט קמא. בית המשפט העליון הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי לא נפלו פגמים מהותיים בקביעה או בפגיעה של עקרונות הצדק הטבעי על ידי המל"ל. עוד צוין כי המבקשת כבר קיבלה הזדמנויות רבות להציג את טענותיה בפני ועדות המל"ל ובית הדין לעבודה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי יש להתיר ראיות סותרות רק במקרים חריגים, וזה לא היה אחד מהם. המבקש חויב בהוצאות המשיב. החלטה זו מחזקת את התפיסה כי יש לקבל ראיות סותרות במשורה ומדגישה את סופיות קביעות המל"ל, ובלבד שהן מתקבלות בהגינות.