ע"א 7768-04-10

תקציר

הכרעת הדין במקרה זה נסובה סביב חוקיות משמורתו של עובד זר שנעצר בגין שהייה בלתי חוקית בישראל. העובד נתפס ללא אשרה תקפה, שהיוותה עילה למעצרו. החוק קבע אז כי אנשים המוחזקים במשמורת יובאו בפני בית משפט בתוך 14 יום, סעיף שעורר ביקורת. המדינה טענה כי המעצר היה במסגרת זכויותיה החוקיות וכי לעובד הייתה אפשרות להגיש עתירה מנהלית, אותה בחר שלא לממש. בית משפט השלום פסק לטובת העובד, ומצא את המדינה רשלנית בכך שלא הביאה את העובד בפני בית המשפט מוקדם יותר ועצרה אותו במעצר בלתי סביר. עם זאת, בעקבות ערעור שהגישה המדינה, הפך בית המשפט המחוזי את החלטת בית משפט השלום. נפסק כי פעולות המדינה לא היו בהכרח בלתי סבירות או בלתי מידתיות ללא הוכחת נסיבות חריגות, שהעובד לא סיפק אותן. גם הקביעה כי העובד לא היה מודע לזכויותיו לא נתמכת. משכך, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה, תוך שהוא מבטל את פסק דינו של בית משפט השלום ודוחה את תביעת העובד מחוסר ראיות.