תא"ק 50751-10-19

תקציר

פסק הדין מתאר מחלוקת בין תובע לנתבע על סחורה שלא שולמה שסופקה והפסקת האספקה לאחר מכן. לא היה חוזה פורמלי המסדיר את תנאי התשלום אלא הסכם מובן לתשלום תוך 100 יום, שהנתבע לא עמד בו. נמצא כי התובע פעל בתום לב על ידי הידוק תנאי האשראי כתוצאה מאי עמידת הנתבעת. הודעות דוא"ל שהוצגו כראיה תמכו בטענת התובע כי הזהירו את הנתבעת מפני אי התשלום וכוונתם להפסיק את האספקה. היעדר חוזה פורמלי גרם לכך שהתובעת לא הייתה מחויבת להמשיך ולספק טובין. כמו כן, טענת הנתבעת כי התובעת הייתה בעלת ידע ייחודי על מוצריה המותאמים אישית הופרכה, ולא הוכחה תקופת האפיון בת חמשת החודשים שנטענה על ידי ההגנה. מאחר שהנתבעת הפרה את תנאי התשלום והתובעת הזהירה אותם מפני הפסקת אספקה, פסק בית המשפט לטובת התובעת. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 2,948,480 ₪, בצירוף שכר טרחה וריבית. סכום זה שיקף את החוב הבלתי שנוי במחלוקת ופיצה את התובע בגין הוצאותיו המשפטיות.