עת"מ 1778/09

תקציר

העותרים, תושבי שכונות מורשה ורמת שלמה בירושלים, ביקשו לחייב את עיריית ירושלים ואת משרד החינוך לחדש את שירותי ההסעות המאורגנות עבור ילדיהם הלומדים בבתי ספר מעבר לרדיוס של 3 ק"מ מבתיהם, שירות שהעירייה הפסיקה בשל אילוצים תקציביים. העירייה הציעה אפשרויות תחבורה ציבורית, אך העותרים טענו כי אלה אינן בטוחות ולא נוחות לילדים קטנים. בית המשפט לא מצא חובה חוקית מצד העירייה לספק הסעות מאורגנות לתלמידי החינוך הרגיל ודחה את העתירה. בית המשפט אמנם הכיר בחשיבות הנגישות בחינוך, אך קבע כי תחבורה ציבורית, כפי שנקבע בתקנות לימוד חובה, היא פתרון סביר. בית המשפט דחה גם את טענת העותרים בדבר הבטחה שלטונית לספק הסעות מאורגנות, וציין כי המדיניות המנהלית עשויה להשתנות. ההחלטה לא החמירה את מצבם של העותרים בהשוואה לסטודנטים ירושלמים אחרים, והם לא מיצו את הסעדים המנהליים. יתר על כן, העתירה, שהוגשה לאחר שינוי ההסעות, הסתמכה על סרטונים לא מבוססים של נסיעות הילדים. בית המשפט הדגיש כי החלטות מנהליות נתונות לשינוי וכי העותרים לא עמדו בנטל הגבוה להוכיח הבטחה שלטונית מחייבת. משכך, העתירה נדחתה, אם כי הדחייה לא השפיעה על הסוגיה הנפרדת של מימון תחבורה ציבורית, שלא נדונה בעתירה זו.