עת"מ 9224-11-18

תקציר

בית המשפט בחן בקשה לצו ביניים להפסקת עבודות הבנייה שמבצעת יפה נוף בתוך נחל הקישון. בעתירה נטען כי ועדת הערר נעדרת סמכות לאשר היתר בנייה לעבודה, שכן היא לא נדונה בוועדה המקומית. בית המשפט מצא צדק בטענה זו, בציינו כי סמכותה של ועדת הערר היא לדון בעררים על החלטות הוועדה המקומית. בית המשפט מצא כי סיכויי הצלחת העתירה בנקודה זו גבוהים. עם זאת, ההשלכות של הפגם היו מורכבות יותר. בית המשפט עמד על מאזן הנוחות ועל הנזקים הפוטנציאליים הנגרמים כתוצאה מהפסקת העבודה. בהתייחסו לטענת העותרת כי התרת המשך העבודות תפעיל לחץ על הוועדה המקומית שלא לשנות את החלופה שנבחרה, מצא בית המשפט כי אין די בחשש זה כדי להצדיק הפסקה מוחלטת של העבודות. בנוסף, יפה נוף כבר נשאה בעלויות משמעותיות והזמינה חומרים ספציפיים לחלופה המומלצת. בית המשפט שקל גם את הנזק הפוטנציאלי שייגרם ליפה נוף אם העבודות יתעכבו. מאחר שלא הייתה כל אינדיקציה לכך שהוועדה המקומית לא תאמץ את ההמלצה, ונוכח פוטנציאל הפגיעה ביאפא נוף, מצא בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן אפשרות להמשך עבודות הבנייה המוגבלות. לפיכך ביטל בית המשפט את הוראת השעה והתיר ליפה נוף להמשיך בעבודות הביסוס התת-קרקעיות. הוועדה המקומית נדרשה להתכנס ולדון בבקשה להיתר עד למועד שנקבע. ההחלטה לא היוותה היתר בנייה, והצו הזמני חל רק על עבודות שלא טעון היתר לפי חוק התכנון והבניה. שאלת העלויות הייתה שמורה לתיק העיקרי.