ע"א 7436/12

תקציר

במקרה מורכב זה קיבל בית המשפט באופן חלקי את הערעור, שהתמקד באחריותם של צדדים המעורבים באירוע נזיקי הגורם נזק בלתי ניתן לחלוקה. בית המשפט קבע כי העוולות חבות ביחד ולחוד כלפי הצדדים הניזוקים תוך קיום חלוקת אחריות נפרדת בינם לבין עצמם. המקרה נפל לקטגוריה שבה עוולות נפרדות גרמו לנזק בלתי ניתן לחלוקה, ובדרך כלל, עוולות במקרים כאלה מחויבות לפצות על מלוא הנזק באופן קולקטיבי. בית המשפט המחוזי קבע תחילה חלוקת אחריות בין מבצעי העוולה ללא הנמקה מפורטת, דבר שאושר. בית המשפט הדגיש את העיקרון לפיו כאשר הנזק אינו ניתן לחלוקה, עושי העוולה נושאים באחריות קולקטיבית, אלא אם כן חריגים ספציפיים מצדיקים גישה שונה; עם זאת, חריגים אלה נחשבו בלתי ישימים כאן. כמו כן, נערך חוזה ביטוח בין כלל ביטוח לבין הצדדים המעורבים, עם אחריות לנזקי צד ג' בהיקף של 480,000 ₪, אשר יצברו הפרשי הצמדה וריבית. בית המשפט לא מצא הצדקה לשנות את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בדבר מידת האשם התורם המיוחס לצד כלשהו או את תוקפו של הכיסוי הביטוחי והיקפו. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש את המגבלות על הכיסוי הביטוחי בצמצום, ולהחיל את עקרון הפרשנות כנגד המנסח. קביעה זו עלתה בקנה אחד עם ההנחה כי פוליסות הביטוח יכסו חובות משפטיות. ערכאת הערעור אף החליטה שלא להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי בעניין הנזיקין ודחתה טענות הנוגעות לטעויות חישוב או שיהוי פרוצדורלי. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי יש להותיר את אחריותה של כלל על פי הפוליסה כמצומצמת, ועל כל צד לשאת בהוצאותיו. פסק דין זה איזן בין האינטרסים של הבטחת האחריות לנזק תוך התייחסות לגבולות הקבועים בפוליסת הביטוח.