פש"ר 14560-10-11

תקציר

בית המשפט דחה את בקשתו של חייב לפשיטת רגל לאחר שקבע כי לא פעל בתום לב. החייב לא הביא ראיות לכך שחובותיו נוצרו בתום לב וכי התנהלותו במהלך הליכי פשיטת הרגל הייתה ראויה. בית המשפט הדגיש כי הליכי פשיטת רגל משרתים שתי מטרות: סיוע לנושים בהשבת חובותיהם ומתן התחלה חדשה לחייבים. עם זאת, האחרון חל רק על מי שהוכיח התאמה וזכאות להגנה. במקרה זה, חוסר תום הלב של החייב ביצירת חובותיו ואי עמידתו המתמשכת לאורך כל ההליך הכבידו עליו. בית המשפט מצא כי החייב נמנע באופן שיטתי מהשתלבות בשוק העבודה, ביצע עסקאות מפוקפקות ולא גילה מידע חיוני על נכסיו ופעילותו הכלכלית. בנוסף, הוא לא שיתף פעולה במימוש הבטוחות, מה שגרם לעיכובים מיותרים ולהפסד כספי משמעותי. מאחר שהחייב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בעניין תום הלב, דחה בית המשפט את בקשתו, ביטל את צו הכינוס והתיר לנושים לנקוט בהליכים משפטיים להשבת חובות. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 24/03/2013.