עש"מ 3666/06

תקציר

במקרה זה הוגש ערעור לבית הדין למשמעת לעובדי מדינה בעניינו של מערער שננזף קשות, פוטר לאלתר משירות המדינה והורחק מתפקידו למשך שנתיים, תוך דרישה להשיב 6,413 ₪ לאוצר המדינה. גזר הדין ניתן בעקבות הרשעתו של המערער בעבירות משמעת, לרבות פעילות מרמה הקשורה לעיסוקיו האקדמיים באוניברסיטת לטביה. למרות שהשיג תואר שני על ידי הגשת עבודות שנרכשו, הוא נמנע מלהשתמש בתואר זה להטבות שכר כלשהן בשל חקירה מתמשכת. בית הדין הדגיש את חומרת מעשיו של המערער, שכללו הפרת אמונים עם משרד החינוך והצגת תדמית ציבורית שלילית, בעיקר כעובד הוראה. למרות שהכיר ב-25 שנות שירותו, בית הדין שקל את התנהגותו הבעייתית מאז 2002, שכללה התעלמות מהוראות הממונים והיעדרות ללא רשות. במהלך הערעור טען המערער לחוסר הגינות פרוצדורלית, שכן חלק מהמסמכים שהשפיעו על גזר הדין המקורי לא נחשפו בפניו. בית הדין מצא פגמים פרוצדורליים והורה על בחינה מחודשת של העונש, אך בית הדין, לאחר דיון חוזר, אישר את הפיטורים, והחיל רטרואקטיבית את תקופת הפסילה עם המלצה לאפשר את חזרתו ביולי 2007. הערעור השני ערער על השימוש במסמכים שלא נחשפו וביקש להקל בעונשו, בנימוק של שירותו הממושך והיעדר הטבות שכר ישירות מהתואר המזויף. עם זאת, בית הדין הותיר על כנו את אמצעי המשמעת, תוך הדגשת הצורך בשמירה על אמון הציבור והנורמות בשירות המדינה. בסופו של דבר, היא דחתה את הערעור, וציינה כי בית הדין נקט בגישה מאוזנת, בהתחשב הן בסוגיות מערכתיות הקשורות לרכישת תארים במרמה רחבה יותר והן בנסיבות פרטניות, המצדיקות נקיטת צעדים משמעתיים.