ת"פ 40056/05

תקציר

הנאשמת, גלינה גוריאטקין, הואשמה בשני סעיפים של התעללות בנ.ד. וא.ד., התאומים הפעוטים של א.ד. ור.ד., בין התאריכים 17 בפברואר 2005 עד 24 בפברואר 2005. כתב האישום מפרט מספר מקרים בהם גוריאטקין, שהועסק כמטפל בתאומים, תקף אותם באמצעות טלטולם באלימות, הכאתם בראשם ובישבנם והשליכתם על הספה. התביעה הסתמכה בעיקר על קלטת וידאו שהוקלטה על ידי אביהם של הילדים, שהתקין מצלמה נסתרת בביתו כדי לעקוב אחר התנהגותו של הנאשם. הסרטון אישר את הטענות בכתב האישום. למרות שגוריאטקין הכחישה בתחילה את הטענות, היא הודתה מאוחר יותר בפשעים במהלך חקירת משטרה. ההגנה טענה כי אין לקביל את ההודאה כראיה, וטענה כי גוריאטקין היה במצב נפשי פגיע ותחת לחץ במהלך החקירה. עוד נטען כי חלק מהפרטים בהודאה אינם נכונים ונוספו על ידי החוקרים. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההודאה נגבתה מרצון והייתה קבילה, שכן נראה כי גוריאטקין כיוון את מהלך החקירה והודה רק לאחר שהוצגו בפניו ראיות הווידיאו. עוד קבע בית המשפט כי להודאה משקל פנימי רב והיא נתמכת בראיות חיצוניות, לרבות קלטת הווידיאו, שהיוותה "דבר נוסף" לאישור אמיתותה. בנוסף, מבחן ההזדמנות היה מרוצה, שכן גוריאטקין הייתה לבדה עם התינוקות במספר הזדמנויות, מה שסיפק לה את ההזדמנות לבצע את הפשעים. לאחר שמצא את הנאשמת אשמה מעבר לכל ספק סביר, הרשיע אותה בית המשפט בשני סעיפי האישום של התעללות בקטין או חסר ישע ובתקיפה בנסיבות מחמירות. פסק הדין ניתן ביום 31.1.2006.