בש"א 8688/11

תקציר

פסק הדין הנדון הוא פרי ערעור על החלטת הרשם ד' כהן-לסר, אשר דחה את בקשת המערערים להארכת מועד לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שהתירה את מימוש נכסי המערערים לכיסוי חובם. פסק הדין המקורי ניתן בפברואר 2009. בקשת הארכת המעצר של המערער נענתה פעמיים, ולאחר חילופי מצגים נענתה גם הבקשה השלישית להארכה לאחר שבא כוח המערער טען כי קיים ספק לגבי כשירותו של המערער לעמוד לדין. הארכה זו הותנתה בכך שהמערערת תמסור לבית המשפט הודעה מעודכנת בדבר כשירותם, אשר מעולם לא נמסרה. במאי 2011 ביקש בא כוחו השלישי של המערער ארכה נוספת, אך הרשם דחה אותה לאחר ששקל את עברו של המערער בטקטיקות שיהוי וחוסר שיתוף פעולה, לרבות סירוב לבחון את כשירותם. המערער ערער על החלטה זו, וביקש להביא ראיות נוספות, אותן דחה בית המשפט בשל חוסר שקידה בניסיונותיו הקודמים של המערער והנזק הפוטנציאלי לצד שכנגד. בית המשפט אף דחה את הערעור לגופו, ואישר את החלטת הרשם, שכן שקל בכובד ראש את כל הגורמים, לרבות מצבו הנפשי של המערער. בית המשפט הדגיש כי מצבו הנפשי של המערערת אינו יכול להצדיק עיכובים נוספים נוכח חוסר שיתוף הפעולה ביניהם והתקופה הארוכה שכבר חלפה. החלטה זו ניתנה ביום 20.3.2012, דחתה למעשה את הערעור ואישרה את פסק הדין המקורי של בית המשפט המחוזי.