עת"מ 25455-02-13

תקציר

העתירה, המבקשת לערער על החלטת מזכ"ל לשכת עורכי הדין שלא להעמיד לדין משמעתי סניגור משיב בגין התבטאויות שנאמרו בעתירה לבג"ץ, תימחק. נפגעי התנהלותו של הסנגור היו המשיבים בעתירה לבג"ץ, ולא ברור מה עניינו של העותר בעתירה, שאינו צד ישיר להליך, ונראה כי העתירה משרתת תכליות שאינן קשורות להליך משמעתי. בנוסף, החלטת המשיב לגנוז את הקובלנה נגד הסנגור בעניין העתירה לבג"ץ הייתה סבירה, ואל לו לבתי המשפט להתערב בהחלטת הרשות המוסמכת בעניין זה. תלונתו של העותר על דברי הסנגור במכתב לרב מ.ש. עמאר לא תטופל על ידי בית המשפט מאחר שהמשיב החליט לגנוז תלונה זו, והדיון נסוב סביב הדברים בעתירה לבג"ץ. בית המשפט גם לא מצא פגם בהחלטתו של המשיב לדון בתלונה נגד העותר בגין התבטאויותיו שלו כלפי עורך הדין, ולעותר ניתנה הזדמנות להגיב לתלונה זו אך בחר שלא לעשות כן. גם טענת העותר להגנה מפני צדק מפני החלטת המשיב לא נתמכת. בהינתן שהעתירה נעדרת שחר, ישלם העותר למשיבים סך של 30,000 ₪.