עפ"ס 24521-12-16

תקציר

המבקשת, שהגישה תביעה לתשלום שכר והוצאות בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ביקשה ארכת מועד לערעור על החלטת כבוד הרשם גרוס שלא לפסול עצמה מלדון בתיק. המבקשים טענו כי קיבלו את ההחלטה "מאוחר יותר" ונתקלו בקשיים בהגשת הערר. עם זאת, מרישומי בית המשפט עולה כי ההחלטה נמסרה למבקש ביום 20.10.2016 והערעור אמור היה להינתן ביום 3.11.2016. הערעור הוגש בסופו של דבר ב-12 בדצמבר 2016, כמעט חודש וחצי לאחר מכן. השופט דחה את הבקשה להארכת מעצר, בנימוק שאין למבקש נסיבות מיוחדות המצדיקות את השיהוי. טענת המבקשים, כי קיבלו את ההחלטה באיחור מהמועד בפועל שנרשם בתיקי בית המשפט, אינה עולה בקנה אחד עם אישור המסירה שנחתם על ידם. יתר על כן, השופטת הדגישה כי כל טעות במועד האחרון או בזהות בית המשפט אליו יש להגיש את הערעור יכולה הייתה להתגלות בנקל באמצעות בדיקה שגרתית ולכן לא היוותה סיבה מיוחדת. השופט ציין גם את סיכויי ההצלחה הנמוכים של הערעור ואת השיהוי הממושך בהגשה, אשר יחד הכבידו על קבלת הבקשה. השופט הגיע למסקנה כי הארכת הדיון עוד יותר אינה ראויה נוכח השיהוי הבלתי מוצדק וסיכויי ההצלחה המזעריים של הערעור. לפיכך, הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור נדחתה.