ה"פ 28473-05-15

תקציר

התיק שעמד בפני בית המשפט המחוזי בירושלים היה סכסוך רכושי בין נאמני הקדש הרכוש של הקהילה הגאורגית בירושלים לבין האפוטרופוס הכללי. המבקשים ביקשו להוכיח כי נכס מסוים, הרשום כיום על שמו של אליהו נסים כהן, הוקדש להקדש לקהילה הגאורגית בשנת 1899. הנכס המדובר זוהה בשטר ההקדש כ"בית הקדש יהודי אשכנזי שברשות אליהו כהן". המבקשים טענו כי הנכס ממוקם בשכונת אשל אברהם, הידועה גם כשכונה הגאורגית, וכי שכן בו בית כנסת בשם בית הכנסת אליהו כהן. עם זאת, השופט פסק נגד המבקשים, וקבע כי הם לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהנכס אכן היה הקדש, ובוודאי לא הקדש של הקהילה הגאורגית. למרות שהשופטת הכירה בכך שהנכס ככל הנראה זהה לזה הנזכר בשטר ההקדש, המבקשים לא הוכיחו כי הוא שימש כבית כנסת לתקופה משמעותית או כי הוקדש לקהילה. יתר על כן, בשטר צוין במפורש כי מדובר ב"הקדש יהודי אשכנזי", דבר המקשה על קבלת טענת המבקשים כי הוא שייך לעדה הגאורגית. בנוסף, לא הובאו כל הוכחה לכך שאליהו כהן, הבעלים הרשום של הנכס, היה בן העדה הגאורגית. השופט הגיע למסקנה כי המבקשים לא הצליחו להוכיח כי הנכס הוא הקדש ולכן דחה את הבקשה. כמו כן, נוכח משכו ומורכבותו של ההליך, חויבו המבקשים בכיסוי הוצאותיו ושכר טרחת עו"ד של המשיב, בסך של 40,000 ₪. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 22.8.2021.