בר"ש 2981/18

תקציר

המבקש הורשע בעבירות משמעת על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי בגין התחזות לעורך דין, אי מילוי חובתו כאדם כלפי לקוחו והתנהג באופן בלתי הולם למקצוע עריכת הדין. המבקש, מתמחה שטרם הוסמך כעורך דין, נפגש עם שני אנשים והציע להם שירותים משפטיים, וכתוצאה מכך שילמו לו השניים עבור שירותים אלה. בית הדין המשמעתי המחוזי הטיל עליו שמונה חודשי מאסר על תנאי והורה לו לשלם לו פיצויים. הן המבקש והן ההגנה ערערו לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, אך ללא הצלחה, מה שהוביל את המבקש לערער לבית המשפט המחוזי. המבקש טען כי מעשיו אינם עבירות משמעת אלא פליליות. בית המשפט המחוזי לא הסכים, אישר את ההרשעה הקודמת והוביל את המבקש לבקש רשות ערעור פעם נוספת. בקשת רשות ערעור זו נדחתה על ידי בית המשפט, שכן היא הוגדרה כ"גלגול רביעי" של התיק, ללא הצדקה משכנעת דיה. מעשיו של המבקש נחשבו כנוגדים את סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, המהווים מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין. גם טענות אחרות שהעלה המבקש בדבר ניגוד עניינים ונסיבותיו הספציפיות של המקרה לא נמצאו כעילה מספקת למתן רשות ערעור. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, מה שמייתר את הבקשה לעיכוב ביצוע.