בש"א 1411/09

תקציר

המבקש, שרכש טרקטור מהיבואן, הגיש בקשה לצו המחייב את החזרת הטרקטור מחברת ליסקאר, אשר תפסה אותו במסגרת הליכי הוצאה לפועל נגד היבואן. המבקשת טענה כי חלים תנאי תקנת השוק, וכי התפיסה על ידי ליסקאר נעשתה בחוסר תום לב. ליסקאר טענה כי היה מעשה של בית המשפט בין הצדדים, כי העסקה בין היבואן למבקש לא הייתה בתום לב, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת ליסקאר. בית המשפט קבע כי לא היה מעשה של בית המשפט, וכי העסקה בין היבואן לליסקאר הייתה הסכם חכירה ולא מכירה, ולכן ליסקאר נותרה הבעלים של הטרקטור. על אף שנראה כי המבקשת נעדרה תום לב בעסקה עם היבואן, מצא בית המשפט כי השעבוד שנרשם על ידי ליסקאר אינו תקף כנגד המבקשת, שכן הוא נרשם למעלה מ-21 יום לאחר יצירתו. עם זאת, מאחר שהמבקשת לא הוכיחה כי הסתמכה על היעדר שעבוד בעת שהחליטה לרכוש את הטרקטור, ומאחר שסיכוייה לזכות בתביעה נגד ליסקאר נמוכים, הורה בית המשפט כי אם המבקשת תפקיד 255,000 ₪ להבטחת חובו של ליסקאר, יוחזר הטרקטור למבקשת באופן זמני עד להכרעה בתביעה. עוד קבע בית המשפט כי לא יהיה צו להוצאות, וההחלטה תועבר לבאי כוח הצדדים.