עמ"ת 2625-01-09

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום בחדרה לשחרר למעצר בית חלקי שני משיבים, בני 16 ו-17, המואשמים בשורה של עבירות, בהם התקהלות אסורה והתפרעות. סעיפי האישום נובעים מאירוע שבו השתתפו לכאורה המשיבים בהתקהלות אסורה, חבשו כאפיות ויידו אבנים לעבר שוטרים. המדינה טענה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים, תוך שהיא מציינת את המסוכנות כעילה היחידה. עם זאת, בית משפט קמא קבע כי ניתן להפחית את הסכנה באמצעים חלופיים והורה על שחרורם. בערעור הסכים השופט עם טענת המדינה כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה נגד שני המשיבים לכל האישומים. באשר לטענת המסוכנות, הדגישה השופטת את חומרת מעשיהם של המשיבים, בפרט בתקופה ביטחונית סוערת, ואת הצורך להגן על הציבור והמשטרה. השופט הדגיש כי מעשיהם של המשיבים היוו איום משמעותי, במיוחד נוכח אופי ההתקהלות רעול הפנים וההשלכות האפשריות של יידוי אבנים. עם זאת, מתוך הכרה במיעוטם של המשיבים ובהיעדר עבר פלילי, המליצה השופטת לזרז את המשפט והציעה תקופה של חודשיים שבמסגרתה ניתן יהיה לשקול מחדש את החלטת המעצר, מה גם שהמשיבים הם תלמידי בית ספר. לפיכך התקבל הערעור, ומעצרם של המשיבים נקבע עד תום משפטם.