ב"ש 5139/08

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של מאיר אברג'ל על החלטת בית משפט השלום בירושלים להחזיקו במעצר למשך עשרים יום לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה. אברג'ל נעצר לפי סעיף 6 לחוק ההסגרה בעקבות בקשת הרשויות בארה"ב לעצרו באופן זמני, עד לבקשת הסגרה. כתב האישום בארה"ב מייחס לאברג'יל שורה של עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פעילות בארגון פשיעה, הלבנת הון וסחיטה. בית המשפט דוחה את טענותיו של אברג'ל כי מעצרו אינו מוצדק, שכן לרוב המעשים המיוחסים לו יש זיקה חזקה יותר לישראל מאשר לארה"ב וכי אין חשש שיימלט כדי להימנע מהסגרה. יודגש כי מרכז הכובד של העבירות המיוחסות הוא לכאורה בארה"ב וכי קיים סיכון מובנה להימלטות בהליכי הסגרה, במיוחד לאור נסיעותיו התכופות של אברג'ל לחו"ל ושהייה באפריקה, כמו גם הפעילות העבריינית חוצת הגבולות החמורה בה הואשם. כמו כן, בית המשפט אינו רואה כל אפליה ביחס לאברג'יל לעומת נאשם אחר, ששון ברשי, שהוטל עליו לשחררו בחלופת מעצר. הכרעת הדין מדגישה כי קביעת חלופת מעצר היא עניין הנתון להכרעתו של בית משפט קמא ומציינת כי חלקו של אברג'יל בכתב האישום מהותי יותר מזה של ברשי, ומצדיק יחס שונה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וההחלטה לעצור את אברג'ל למשך עשרים יום לפי חוק ההסגרה מתקבלת.