בד"מ 11/08

תקציר

פסק הדין נובע משני מקרים נפרדים של התנהגות מקצועית בלתי הולמת שהוגשו נגד עורך דין. במקרה הראשון ייצג עורך הדין את הגב' ח.א. בתביעת נזיקין וקיבל פסק דין לטובתה על סך 240,425 ₪, אותו לא העביר לה במועד. עורך הדין שילם ללקוח בתשלומים במשך מספר חודשים, תוך שילוב של מזומן, צ'קים ותשלומים לצדדים שלישיים, וחלק מהשיקים שהנפיק לא כובדו בשל מחסור בכספים. הוא גם הודה כי השתמש בכספי פסק הדין לצרכיו האישיים. עיכוביו של עורך הדין ותשלומים בלתי הולמים הפרו את חובת האמונים שלו כלפי לקוחו ולא שמרו על כבודו של מקצוע עריכת הדין. במקרה השני ייצג עורך הדין את גב' נ.ש. בתביעת נזיקין וקיבל לטובתה פסק דין בסך 250,000 ₪. עורכת הדין עיכבה את הכספים ובסופו של דבר הסכימה לשלם ללקוחה בתשלומים לאחר שדרשה את הכסף. עם זאת, עורך הדין שוב שילם ללקוח באופן מעוכב ולא ראוי, תוך שימוש בצ'קים שלא כובדו. בסופו של דבר הלקוח קיבל את מלוא הסכום רק לאחר שפתח בהליכי הוצאה לפועל ושכיר עורך דין אחר להשבת הכספים. גם מעשיו ומחדליו של עורך הדין במקרה זה היוו הפרת אמונים ולא עמדו באמות המידה של האתיקה המקצועית. ככלל, התנהלותו של עורך הדין בשני המקרים הפגינה חוסר נאמנות ומסירות לטובת לקוחותיו, והוא נמצא אשם בהפרת חוק לשכת עורכי הדין וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית). פסק הדין, שהוקרא לנאשם ביום 17.6.2010, מדגיש את חומרת ההפרות האתיות הללו ואת הצורך של עורכי הדין לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של מקצועיות ואמינות בטיפול בכספי הלקוחות.