ע"ח 55226-07-14

תקציר

התיק סובב סביב עו"ד יצחק מזרחי, שערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב בנוגע לבקשתו לעיין בחומרי חקירה מסוימים הקשורים לרישום הפלילי של עדי התביעה במשפטו שלו. הערכאה הנמוכה יותר נעתרה חלקית לבקשתו של מזרחי. הן מזרחי והן המדינה ערערו על החלטה זו. מזרחי טען כי החומרים חיוניים להגנתו, ואילו המדינה טענה כי החלטת הערכאה הנמוכה סותרת פסיקות קודמות בנושא. בית המשפט העליון, בפסק דינו בערעור, הדגיש את זכותו של נאשם לעיין בחומרי חקירה החיוניים להגנתו, כפי שמבטיח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, היא הבהירה כי זכות זו אינה מוחלטת ואינה משתרעת על חומרים שאינם קשורים לכתב האישום. על בית המשפט להפעיל שיקול דעת בסיווג חומרים אלה ובאיזון בין האינטרסים של זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין הזכות לפרטיות של עדים ומתלוננים. במקרה ספציפי זה קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה ודחה את בקשתו של מזרחי לעיין ברישומים הפליליים של עדי התביעה גדי אלון ושמעון מורי, שכן לא מצא רלוונטיות בין רישומים אלה לבין האישומים נגד מזרחי. הרישומים נגעו לעבירות שאינן קשורות לעניינו של מזרחי ונפגעו עוד יותר מחוק ההתיישנות. בית המשפט הדגיש כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר למסור רישומים אלה נעדרת הצדקה, ואישר את עמדת המדינה בנושא. ערעורו של מזרחי נדחה, וערעור המדינה התקבל. פסק הדין הדגיש את הצורך בגישה מאוזנת במקרים כאלה ואת חשיבות ההגנה על זכויות הפרטיות של עדים ומתלוננים.