ת"א 17180/00

תקציר

פסק הדין משרטט סכסוך קנייני ארוך שנים בין תובע שהתכוון לבנות יחידת מגורים על מגרש שהוחכר ממינהל מקרקעי ישראל לבין שני נתבעים שפלשו למגרש האמור באמצעות מחסן. התובע תבע את הנתבעים לפנות את המחסן, מה שמנע ממנו לבנות את ביתו. לאחר מאבק משפטי ממושך, פסק בית המשפט לטובת התובע והורה לנתבעים להרוס את החלק הפולש של המחסן. עם זאת, התובע נתקל בעיכובים נוספים בקבלת היתר בנייה ובבניית ביתו בשל דרישות שקבעה ועדת התכנון ושינויים שערך בתוכניות הבנייה, כמו גם בעיות כספיות אישיות. בית המשפט הכיר בכך שמעשי הנתבעים גרמו לתובע עיכוב מסוים ועוגמת נפש, אך גם ציין כי הסיבות העיקריות לעיכוב בבניית ביתו נבעו מנסיבותיה של התובעת עצמה. במסגרת הסדר הפשרה חויבו הנתבעים לשלם לתובע סכום חד פעמי של 20,000 ₪, ושני הצדדים היו אחראים להוצאותיהם המשפטיות. פסק דין זה ניתן בדצמבר 2004, והביא לסיומה מחלוקת ממושכת לכאורה.