ת"א 1702/08

תקציר

התובע, א.מ., תבע את שירותי בריאות כללית ואת ד"ר מנסור מוסא, רופא המשפחה שלו, בגין רשלנות רפואית שהובילה לכאורה לקטיעת רגלו. התובע החל לסבול מפצעים מזוהמים ברגליו בשנת 2002. למרות תלונותיו החוזרות ונשנות, הנאשם לא בדק אותו כראוי, לא שלח אותו לבדיקות ולא הפנה אותו למומחה. במקום זאת, הנתבע טיפל בסימפטומים של התובע באופן מקומי מבלי לחקור את הסיבה הבסיסית. רשלנות זו הביאה לאבחון מאוחר של מחלת הסוכרת, דבר שגרם לסיבוכים קשים, שהובילו בסופו של דבר לקטיעת רגלו של התובע בשנת 2005. בית המשפט מצא את הנתבעים אחראים לרשלנות רפואית. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, פרופ' רביד, על זו של מומחה הנתבעים, פרופ' קרסיק, וקבע כי התובע סבל מסוכרת בין השנים 2002-2003, אשר לא אובחנה בשל הימנעותו של הנתבע מביצוע בדיקת דם פשוטה. בית המשפט הדגיש את חובת הזהירות הקונקרטית שהופרה על ידי הנתבעת, שלא תיעדה את ביקוריה, תלונותיה או בדיקותיה של התובעת, והתעלמה מההיסטוריה ההורית של התובעת שחלתה בסוכרת. בית המשפט קבע את הנכות הכוללת של התובע בשיעור של 64.4%, מתוכם 62.5% בגין נזקי גוף ו-5% בגין נכות נפשית. בית המשפט פסק לתובע 800,000 ₪ בגין כאב וסבל, וכן פיצוי משמעותי בגין אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, סיוע הנדרש על ידי אחרים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וניידות. עם זאת, בוצעו ניכויים בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי שהתובע היה מקבל אלמלא הזניח את בקשותיו. בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 2,361,817 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת מומחים. סכום פסק הדין צבר ריבית משפטית והבדלי הצמדה ממועד פסק הדין.