חדל"פ 70628-11-20

תקציר

פסק הדין דן בזכות לקיזוז חובות כלפי מבטח שנתן הלוואה באמצעות כספים שנצברו לטובת המבוטח. על פי החוק, לא ניתן להעביר זכויות בקופת גמל; עם זאת, בית המשפט הכיר בחריג במקרה זה בשל קיומו של שכחה מובטחת והסכמת המבוטח לשעבד את כספו כבטוחה. בית המשפט הפנה לפסקי דין קודמים ברע"א 2512/17 וברע"א 1514/19, אשר קבעו כי למבטחים זכות לקזז הלוואות מקופות הפוליסה וכי זכות זו משתרעת על מקרים בהם המבוטח הסכים לשעבוד בהסכם ההלוואה. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי על המבטחת לנסות תחילה לפרוע את ההלוואה באמצעות כספי הפיצויים של המבוטח בטרם תפנה לכספי תגמולים, המיועדים לחיסכון הפנסיוני של המבוטח. במקרה הנוכחי, מאחר שטרם נקבעה זכותה של המבוטחת לכספי פיצויים משום שהיא עדיין מועסקת אצל המפקיד, קבע בית המשפט כי למבטחת, הפניקס, יש זכות לנכות את יתרת ההלוואה מכספי הפיצויים. ניכוי זה כולל גם הוצאות הקשורות לגביית חובות, שכר טרחת עורך דין וחיובים נוספים שהוסכמו בהסכם ההלוואה. עוד ציין בית המשפט כי הפניקס, כנושה מובטחת, לא נדרשה להגיש תביעת חוב משום שהמשכון נופל תחת סעיף 17(3) לחוק המשכון. לבסוף, הורה בית המשפט כי כל יתרת כספי הפיצויים, אם בכלל, תישמר לזכויותיו החייבות במס של המבוטח בקרן הפנסיה.