בש"פ 5418/11

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתיק סחר בסמים נגד יליד 1987, שערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים. המערער טען כי אין די ראיות נגדו וכי בית משפט קמא לא נתן משקל מספיק להמלצת שירות המבחן לחלופת מעצר, שיכולה להיות כרוכה בהגבלות על תנועותיו ובשימוש בפיקוח אלקטרוני. עם זאת, די היה בראיות שהוצגו, לרבות דו"חות מעקב משטרתיים ואמירות מפלילות של אדם בשם הושע ביטון, כדי לבסס לכאורה תיק ולקשור את המערער לעבירת הסמים. ערכאת הערעור לקחה בחשבון גם את עברו הפלילי של המערער ואת כתבי האישום התלויים ועומדים, דבר שהצביע על זלזול בחוק. בית המשפט דחה את הערעור על צו המעצר, והסכים עם הערכתו של בית משפט קמא כי מסוכנותו של המערער לחברה והסיכון להישנות המחלה היו גבוהים. כמו כן, הדגיש בית המשפט את הקושי לתת אמון בנאשמים בעבירות סחר בסמים ואת הפוטנציאל לפגיעה חוזרת, גם במעצר בית. משכך, אישר בית הדין לערעורים את ההחלטה המקורית לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים.