ע"ב 2600/99

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בשאלה האם דבריו של ח"כ עזמי בשארה פוסלים את רשימת בל"ד מהשתתפות בבחירות לכנסת ישראל. הדברים המדוברים שוללים את הלגיטימיות ההיסטורית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. בעוד שהציטוטים המיוחסים לח"כ בשארה נראים כפוסלים על פניהם את השתתפותה של רשימת בל"ד, בית המשפט נוקט משנה זהירות בבואו לקבוע האם יש למנוע מרשימה להשתתף בבחירות. במקרה זה, מכיוון שהסבריו של בשארה לדבריו מצביעים על הכרה במדינת ישראל, ומכיוון שרשימתו אושרה בעבר ומיוצגת בכנסת, מחליט בית המשפט לדחות את הערעור, ולאפשר לבל"ד להשתתף בבחירות. השופטים מדגישים את חומרת דבריו של בשארה, אך בסופו של דבר דוחים את החלטת ועדת הבחירות, שלא ראתה בדבריו חציית קו המצדיק את פסילת הרשימה. השופטים מדגישים גם את אופייה הדמוקרטי של המדינה, ואת חשיבות ההגנה על הזכויות לחופש הדעה והביטוי, והגבלתן רק כאשר נשקפת סכנה ממשית לקיומה של המדינה. במקרה זה, רוב חברי ועדת הבחירות לא סברו כי הצהרותיו של בשארה מהוות סיכון כזה, ובית המשפט מסכים עם הערכה זו, ומדגיש את חוסנה של הדמוקרטיה במדינה, המתירה התבטאויות כאלה למען שמירה על חופש הביטוי.