עת"מ 4436-04-14

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את כל הבקשות לצווי ביניים עד להכרעה בעתירות. החלטה זו התקבלה לאחר שנשקלו שני גורמים מרכזיים: סיכויי הצלחת העתירות ו"מאזן הנוחות". במקרה זה נשקלו השניים תוך שימוש במושג "כוחות מקבילים", כלומר ככל שסיכויי הצלחת העתירה גבוהים יותר, כך הושם פחות דגש על מאזן הנוחות, ולהפך. השופט קבע כי בשלב זה לא ניתן לשלול את סיכויי הצלחת העתירות, בהתחשב בכך שקיימות סוגיות עקרוניות וספציפיות רבות שיש לבחון לגבי כלל המבקשים. אלה כוללים: מדיניות המשיב שלא לקיים שימוע לפני שליחת מסתנן למרכז שהייה, מתכונת ה"תשאול" שנערך, היעדר הנמקה בחלק גדול מההחלטות שהתקבלו, סבירות הקריטריונים לשיגור אדם למרכז, משמעותה של בקשת מקלט פרטנית והפגיעה באינטרסים ובזכויות הקניין של המבקשים. באשר למאזן הנוחות, הגיעה השופטת למסקנה כי היא נוטה מאוד לטובת המבקשים. יישום תקנות השהייה כעת יגרום נזק משמעותי למבקשים, בעוד שדחיית העתירות לא תעכב את העברת המבקשים למרכזים במועד מאוחר יותר. לכן, כדי לשמר את הסטטוס קוו, הצווים שניתנו למבקשים "יוקפאו" עד להכרעה בעתירות, והיתרי השהייה או האשרות של המבקשים יחודשו בתקופה זו.